beta

אבא בדרכים – הבלוג של רועי ויינשטיין

שלום, אני רועי ויינשטיין, גרוש פלוס 3 בנות. אני 40 אחוז אמא ו 60 אחוז ילד אבל בעצם זה תיאור של אבא. כאדם יש לי קשיים בהבנת המותר, האסור, הטוב והרע. כאבא הבנתי שאחריות צריכה ליפול על מישהו,

וכילד הרגשתי שאין סיבה שהבנות לא יעשו עבודה טובה יותר ממני בחינוך המשפחה, סך הכל הן העתיד. אז החלטתי לוותר על הגישות ה"מוסריות" האלו ואת האחריות למשפחה חילקתי בין כולנו כשהערך היחיד שאנחנו מתבססים עליו הוא שלכולם יהיה כיף. אז ברוך הבא לעולם שלי ואני מקווה שיהיה לכם כיף.

כמה פעמים החלפת גן לילד?

כמה פעמים החלפת גן לילד?

איפה מתחיל הפאזל האינסופי הזה של להפוך את החיים של הילדים שלנו לטובים יותר, לכך אין תשובה ברורה? רועי ויינשטיין מציע לכל אחד מאיתנו להתחיל בשאלה "כמה פעמים החלפת גן לילד?" אנחנו מתרצים את ההתנהגות של ילדנו במשפט בסגנון "זה שלב, זה יעבור, זה קורה לכולם". אבל אולי זה בכלל לא צריך לקרות מלכתחילה? ילדים בישראל עוברים בין 4 ל 5 מסגרות מגיל 0 עד 6. בית, פעוטון, משפחתון, טרום חובה, גן חובה, כיתה א'. הילד למעשה כל הזמן עסוק בלחכות לטקס מעבר הבא שלו. החלפת לילד גן? "טקס מעבר" מבחינת הילד זה לא רק "הרגשות נעימות"...

קרא עוד

לשלם בחיבוק

לשלם בחיבוק

לא כולם יכולים לחבק עם הידיים. רועי ויינשטיין, רחוק 3600 ק"מ מהבנות שלו ומוצא דרך להתחבק בסקייפ. יש כאלו שגם את זה אין להם. אריאל, הבת בראשונה שלי מתוך שלוש, היא בת 11 ואנחנו מתכתבים די הרבה בהודעות.  היא מספרת לי על היום שלה ועל הלימודים, על המריבות עם אמא, ולפעמים אנחנו גם מציקים, ולבסוף מאיימים אחד על השני שנשלם על זה בחיבוקים. תמיד היא מסיימת את השיחה באוהבת ,מתגעגעת ותיכף אנחנו נפגשים. חיבוק בן 3600 קילומטר אריאל ואני עברנו המון ביחד. בסדר יורד; גירושים, נישואים, ארצות, יבשות, שתי אחיות, שתי משפחות, אמא, אבא, המון אהבה וכל מה...

קרא עוד

על מילקי אגו ורגשי נחיתות.

על מילקי אגו ורגשי נחיתות.

מה מניע את הביקורת שיש לנו על יושבי ניכר והמילקי שלהם? מה מביא אותנו לענות להם ככה? רועי ויינשטיין מקביל את המותג מילקי לתליית ציור על המקרר ומסביר שאנחנו עושים את אותו הדבר בדיוק לילדים שלנו. כמעט כל אחד מכיר את ההרגשה כשהוא מנסה ללמד את האבא שלו או הסבא שלו על טכנולוגיה כזו או אחרת ואחרי כמה דקות מתחילה לבצבץ הבנה מצדו אבל אחרי שעה קלה פורץ לו חוסר הסבלנות מצידנו. הנקודה שבה הראש התמלא בפרטים חדשים וכל הערה נתפסת כפגיעה ישירה באגו ורגשי הנחיתות צצים במגוון התנהגויות. למרות שאנחנו רק רוצים בטובתם והם רק רצו ללמוד. משפחה זה לא קשה. הורים זה...

קרא עוד

לנטוש את הבנות

לנטוש את הבנות

לפעמים מה שרואים מבחוץ הוא מדויק עד לכדי כאב. ולפעמים, צריך להכנס פנימה כדי להתמכר. רועי ויינשטיין, מגיע לביקור מולדת ומחליט להכות כאן שורשים אחרי שנות נדודים ארוכות. איך זה עוזר לו להתמודד עם הכאב הנובע מהבחירה לנטוש את הבנות? זה לא. החיים הם משחק ללא פסילות אנחנו צריכים להחליט החלטות ולקחת אחריות על התוצאות. בעולם הפייסבוק הציניות שולטת באנשים שמבטלים את דעותיך על סמך המעט שהם יודעים על חייך. אדם חלש מרגיש את הצורך להתגונן להתנצל ולתקוף במגע עם הציניות הזו. אדם חזק לעומת זאת שואל את עצמו עם יש אמת בתוך הביריונות המילולית הזו. הרבה תקפו אותי...

קרא עוד

אבות ובנות וחופש אחד ארוך

אבות ובנות וחופש אחד ארוך

האמת שלא חשבתי שככה יהיה כשנחתתי עם שלושת ההולנדיות שלי לחופשה של חודש וחצי בישראל. כשזורקים עלייך טילים זו מציאות חדשה שצריך להתמודד איתה, להסביר, ואפילו אם אתה בעצמך או הן לא מודאגות מזה, יש לך את כל הסביבה שצריך להרגיע. אמא ואבא שלי למשל שהיו מאוד לא רגועים עם זה שאנחנו מסתובבים במקומות בלי מרחבים מוגנים. כולם התרגלו בסוף, אבל עד אז היינו צריכים למצוא תעסוקה גם בתוך מרחבים סגורים. המקום הראשון שמצאנו שהתאים לצרכים שלנו בדיוק היה "טיפוס אורבני". זה בעצם מקום ענק של 500 מטר רבוע שנמצא בקומות התת קרקעיות של מבנה מסחרי ברחובות. הכי...

קרא עוד

לטפס על קירות

לטפס על קירות

כנראה שיש משהו באמירה "דברים שרואים משם לא רואים מכאן", כי כשרועי ויינשטיין הגיע לארץ, הוא פתאום התחיל להקשיב לישראלים אחרת. על קסם, אהבה וטירוף הולנדי במדינה אחוזת חרדה. 3 שבועות בתוך המלחמה ואנחנו מטפסים על הקירות. סליחה שלא כתבתי הרבה זמן הייתי עסוק בלחוות את מדינת ישראל, ואיזו קבלת פנים מטורפת שקיבלנו במדינה חסרת הגבולות הזאת. היום, שלושה שבועות אחרי נחיתתנו לתוך אזעקות, טילים, רסיסים במסעדה, קמפינג הזוי במעיין צבי, חמישה ימים ביער אודם ,ימים של ים וימים של בריכה, 3 לילות בדירת גג בתל אביב והמון חרדה אני רוצה לחלוק איתכם, הימין...

קרא עוד

הולנדיות בארץ הקאסמים

הולנדיות בארץ הקאסמים

כשרועי ויינשטיין רצה לבוא לארץ עם שלושת בנותיו גרושתו הרימה גבה. הוא אמר לה שאנחנו רצים כאן כמו תרנגולות ערופות ראש ומפחדים מהצל של עצמנו, זה לא מלחמה, זה דרעק. יומיים אחרי נופלת עליו רקטה בארץ, האם הוא שינה את דעתו? מוזמנים לבדוק. כשעלה הנושא, מול גרושתי, לגבי החופשה לארץ, עם הבנות, כמובן שעלתה ,לאור התמונות הקשות בעיתונות ההולנדית, השאלה "רועי,  אתה חושב שזה בטוח?" משפחה וחברים הפצירו בי (עד כמה שאפשר להפציר בעקשן שכמוני) שאני אחשוב על התוצאות האפשריות של המעשים שלי בכמה אפילו הגיעו לרמת ה"איך תוכל לחיות עם עצמך?" אני...

קרא עוד

לא עשיתי לך לייק

לא עשיתי לך לייק

ב24 במאי חבר שלי קסנדר הירש בן 44 לקח את בנו בן ה 9 לטיול אופניים בן יומיים שמטרתו הייתה תיכנון של מסיבת יום ההולדת העשירי. 5 שעות אחרי תחילת הדיווש לקסנדר היה כשל במזלג הקידמי של האופניים והוא נפל. בשעות אלו הוא משותק כמעט לגמרי חוץ מתזוזות עיניים ושיחות קצרות לא קורה יותר מדי. הילד שלו חיכה ליד אבא שלו במשך 3 שעות עד שהמסוק חילוץ הגיע. ב27 במאי חזרתי חזרה לכיוון הילדות במסע בן ה12 שעות היה לי המון זמן לחשוב. אני עובד על אסדות קידוח נפט או גז, עבודה מסוכנת לכול הדעות. כל פעם אסדה אחרת עם אנשים אחרים. עובר עשרות של נמלי תעופה וים, מדבר עם...

קרא עוד

קריאות נקם? למי אכפת…

קריאות נקם? למי אכפת…

קריאות נקם ושנאה נשמעות ברחבי הפייסבוק. אבל האם מישהו שומע? למישהו אכפת? רועי ויינשטיין מפנה את המראה בחזרה אל הצועקים ומנסה להבין מה, למען השם, מנסים להשיג כל אלו שמייצרים עבורנו רוח? אלו כל מסעות השנאה-אהבה המוגזמים שלנו שגורמים לערכים הקדושים ביותר של חברה הומנית להיות מוחלפים בשביל סיפוק רגעי. סיפוק קטן ואנוכי. זה אפילו לא המבורגר זה סתם קשקשת ברשת מצופה בהמון אכזריות. אין פה פילוסופיה גבוהה. ילדים מתים וימותו כל יום. הפעם זה היה מהצלחת שלנו. וזה כואב. כואב המון לכל מי שהחזיק ילד או אדם מת בידיים, כל מי שהרגיש שהיה ליד השניה האינטימית של...

קרא עוד

וכאבת לרעך כמוך?

וכאבת לרעך כמוך?

האם אתם מגדלים את ילדיכם לעולם של פחד או אהבה? מה הוא יפגוש כשהוא יצא מהדלת של גיל ההתבגרות, רודפים או חברים? רועי ויינשטיין מציב בפניכם שאלות חשובות המציבות באור אחר את האתוס הישראלי ואת ברירות המחדל שלנו… אני מבקש ממכם לפני שאתם ממשיכים לקרוא,לקחת חלק בניסוי. עצרו את הנשימה, פתחו את לינק שלמטה ונסו להבין מה המשמעות של המספרים מולכם לפני שנגמר לכם האויר מוכנים? לחצו! וכאבת לרעך כמוך? הנה כמה נתונים שיהממו אתכם: באושוויץ בשיא התפוקה (42-45) נרצחו בין 10000 ל 12000 איש ביום. לשם השוואה באפריקה מתים רק מרעב כמעט 30 אלף איש כל יום כבר כמעט...

קרא עוד