beta

נחמה פורתא – הבלוג של נחמה מצנר

מצנר נחמה, בת 59, אמא לשתיים ומורה לאנגלית בדימוס.

OLYMPUS DIGITAL CAMERAלאחר נישואין של עשרות שנים לעבודה (וגם לבן זוג), משמשת כיום כאמא וסבתא במשרה מלאה. אוהבת אנשים, אוהבת לכתוב וגם, בנסיבות מקלות, אוהבת ליהנות משקט ומזמן פנוי.

איך כמעט נפחתי את נשמתי

איך כמעט נפחתי את נשמתי

גם אם מעולם לא ילדה פר סה, היא עדיין מסוגלת להרגיש את תלאות הלידה על בשרה. סבתא נחמה מלווה את ביתה לחדר הלידה ומצליחה להשאר אופטימית עד הסוף למרות הכל. אפשר לומר שלא ממש ילדתי, למרות שאני אמא במשך עשרות שנים. חוויתי צירי לידה איומים (לא היה אז אפידורל), ניסיתי והתאמצתי, ובסוף שתי הבנות נולדו בניתוח קיסרי, כשאני מורדמת לגמרי. אז בעצם, הן נולדו בזמן שישנתי ולא ראיתי אותן אלא לאחר שעות ארוכות כשהתעוררתי מההרדמה. גם בתי הבכורה יפעת ילדה את שני ילדיה בניתוח קיסרי. לכן, כשבתי הצעירה נועה הציעה שאני ואחותה נהיה איתה בחדר הלידה, התלהבנו וחיכינו בקוצר...

קרא עוד

יום שישי אצל סבתא – ההמשך

יום שישי אצל סבתא – ההמשך

אז זרקתם את הילדים אצל הסבתא ונמלטתם. סבבה. אז את מהלך היום הראשון שרדנו וניגשים באפיסת כוחות להמשך המערכה. נחמה מצנר עם כל האמת עם איך נראה סוף שבוע של הנכדים אצל סבתא… פוסט המשך ל"יום שישי אצל סבתא", כדאי להתחיל שם. יום שישי בערב הגיע ארוחת ערב שבת הסתיימה. ההורים עוזבים תוך כדי שהם מתכננים את המשך הלילה. הרי הם נטולי ילדים, אפשר לצאת לאיזה בר ולחזור מתי שרוצים, איזה כיף! ובינתיים, אצלנו, החגיגה בעיצומה. תמר עומדת על כסא ומופיעה. היא אוחזת במכונית קטנה של ברק שאולתרה למיקרופון. זה לא מקובל על הילד, הוא דורש את שלו בחזרה. היא...

קרא עוד

סבתא על המצב / שיר עצוב-שמח

סבתא על המצב / שיר עצוב-שמח

נכדים יקרים שלי,   רציתי לכתוב לכם משהו שמח, לא על טיל שבשמיים מתלקח.   רציתי הקיץ לקחת אתכם לים ולבריכה, שנבלה ביחד בכיף ובשמחה.   כמה מצער שכל זה לא יכול לקרות, כי מעל לראשיכם מתחוללות סערות.   סילחו לי נכדיי האהובים, על מה שאתם צריכים לעבור, והרי כבר על הוריכם הבטחנו לשמור,   סליחה מיכאלה, על שבאת לבלות איתנו לילה נחמד, נתלשת משנתך והועברת לממ"ד, תינוקת תמימה, טהורה ומתוקה, שכבר ממלמלת את המילה אזעקה.   סליחה ברק, נכדי זהוב התלתלים, שבגיל שנתיים וחצי מתמודד עם בומים של טילים. עיניך המבועתות כשהסירנה נשמעת,...

קרא עוד

יום שישי אצל סבתא

יום שישי אצל סבתא

לא כל סבתא מבינה, מיד עם הפיכת לכזו, את העובדה שמדובר בג'וב תובעני. נחמה מצנר מספרת על דרישות התפקיד והכישורים הדרושים בכדי להחזיק מעמד ולו רק יום אחד בשבוע, יום שישי אצל סבתא…   להיות סבתא זה כיף גדול, אבל עד שקיבלתי את התואר הזה לא ידעתי שגם אעבוד בזה. נכון, זה נפלא כשהקטנים פורצים בצהלות לביתי, בית שבמשך שנים טיפחתי וריהטתי לפי טעמי, ומכיוון שהיינו רק שניים בבית, ניקיון של פעם בשבוע הספיק כדי לשמר לו חזות אסטתית. לא עוד. סופי השבוע הפכו להיות רכבת הרים, לעיתים מענגת, ולעיתים (קרובות יותר) – מסחררת. זה מתחיל ביום שישי בשעת...

קרא עוד

הילדים אצל הסבתא, סעו לחו"ל בשקט…

הילדים אצל הסבתא, סעו לחו"ל בשקט…

אתם משאירים את הילדים אצל הסבתא בחיל ורעד. מדמיינים לאורך כל החופשה את הצער והגעגוע העמוק שהם חווים, את נפשם הרכה נמעכת ונשברת… הצחקתם את נחמה. הורים, סעו לחו"ל בשקט, אתם יכולים להיות רגועים אם הילדים אצל סבתא. זה קרה בזמן שחתכתי יקרות לסלט. בתי עומדת לידי ואנחנו משוחחות. ואז היא אומרת: "אמא, אני רוצה לשאול אותך משהו." סומק קל עלה בלחייה ומיד הבנתי שזה לא הולך להיות "תוכלי לאסוף את הילדים מהגן מחר?" או "אם את עוברת בסופר-פארם, תקני לי בבקשה מנקה בקבוקים ואולי גם נייר טואלט במבצע." זה הרגיש גדול יותר....

קרא עוד

זמן סבתא

זמן סבתא

כשאני הייתי בגילכם, כבר הייתי אימא לשתיים. ועכשיו, כל ההכנה סוף סוף משתלמת. נחמה מצנר, מברכת על הסבתאות ועל זמן סבתא הפנוי הנלווה לה. נראה לי שכל השנים עד עכשיו היו בעצם בילד-אפ לקראת הסבתאות. הפכתי לאמא בגיל מאד צעיר, 23, כי כך היה מקובל אז. גדלתי ביחד עם בנותיי, למדתי מהן המון (ועדיין לומדת) ובמבט לאחור זה מרגיש כמו סרט מז'אנר האימה פלוס דרמה פלוס הרפתקאות. הגיע לא לעשות כלום כשבתי הבכורה נסעה ל"טיול הגדול" של אחרי צבא, אני אז, כשהייתי בגילה, ג'ינגלתי בין לימודים, עבודה, בית, אמהות, מנסה לא לטבוע בים המטלות. כשהיא רבצה על החולות...

קרא עוד