beta

יש קץ לבדידות

גרים רחוק? חיים את החיים שלכם בשעות שונות משאר החברה? לא אוהבים לצאת? אבל משוועים לחברה? יש קץ לבדידות! אפרת לוי קוראת לכם לתפוס את המציאות באוזניים. ולהרים את הפיל הזה מהרצפה, הוא שם כבר שבוע…

אנחנו יצורים חברתיים. משחר האנושות, האדם התקבץ בקהילות, בשבטים, בכפרים, בריכוזי אוכלוסייה. יש בזה כמובן מן הנוחות המעשית, אבל אני חושבת שהבסיס העמוק והאמיתי הזה הוא נפשי.

שוטפים כלים ביחד. קהילה.

שוטפים כלים ביחד. קהילה.

את אפיפית הקמתי מתוך געגוע לקהילה, לביחד של פעם. סבתא שלי נהגה לכבס את הכביסה בפיילה בחצר, וכמוה גם השכנות. וכך נוצרה שיחה קולחת על ענייני היומיום, וחברויות אמיתיות לעת צרה. מתכונים הוחלפו, אפי ילדים נמחטו, ארנבונים ותרנגולות הואכלו, אבל בעיקר, הן היו ביחד.

הבדידות

היום יש אינטרקום, שער, גדר, חצרות. אנשים מתכנסים לתוך עצמם, כמו עוברים תהליך הפוך מהאבולוציה הטבעית שלנו. לאורך כל ההיסטוריה שאפנו להיות ביחד, ועכשיו אנחנו חותרים בכל כוחנו אל עבר הבידוד. עם סמארטפון ביד, מן חיבור וירטואלי במקום החיבור האורגני, הטבעי, האמיתי.

אחת ההשלכות הגדולות ביותר, אותה לא צפיתי כשהתפטרתי מעבודתי כדי להישאר עם הילדים ולחזור ללימודים באוניברסיטה, היתה הבדידות. המחסור הזה בחברת מבוגרים. זה לא שיעמום. לא "משעמם לי". או שהילדים סביבי, או שאני עובדת במשק ביתי או שאני משלימה מטלות ללימודים. או שאני כותבת פוסט מהלב, לבלוג. אבל לא משעמם לי, לא. החיים שלי מלאים. הם רק בודדים להחריד. חסר לי מישהו להתייעץ איתו לגבי צבע לחיפוי הקיר, בחירת פח אשפה למטבח, מתכון חדש, יום רע במיוחד שהיה לי, גידול הילדים, סוף עונה בקסטרו. יש לי בעל נפלא, אבל הוא עובד ועסוק. הוא עושה כמיטב יכולתו להיות קשוב. הוא אבא נהדר והחבר הכי טוב שלי. אבל חסרה לי חברה.

נסיכה פאסיבית

בואי לקפה

בואי לקפה…

פה ושם אני פוגשת אימהות אחרות. שלום, שלום, מצאת עטיפה לאטלס בגיאוגרפיה? את באה ליומולדת ביום שבת? ראית שיש מבצע בטויס אר אס? אבל לא מישהי לומר לה "היה לי לילה קשה. אני ערה מאתמול ונמאס לי". או "בואי לקפה". סתם, בואי לקפה.

רוב האימהות שכאן בשכונה עובדות בבקרים. זה כורח המציאות. אני לא באה בתלונות לאיש מלבדי, חלילה. אבל אחרי שלוש שנים כאן, החלטתי להפסיק לחכות שדברים יקרו לי. אני לא אחכה כמו ג'וליה רוברטס לריצ'ארד גיר. אני לא נסיכה פאסיבית בסיפור דיסני מטופש. אני אדם עצמאי ובוגר שצריך לקחת אחריות על חייו, אז… אתן באות לקפה?

הצטרפו לקהילה

אני אשמח לחברה. אם לא הזמנתי אתכן, תזמינו את עצמכן. יש עוגה. צרת רבות, חצי נחמה. ואם אתן גרות רחוק, אל תפלו לתהום ממנה אני נחלצת רק בשנה האחרונה. בזכות ג'קלין והילה ומיכל. ובזכות המוטיבציה לחיות קצת. לכו, תמצאו חברות, חברים. שכנה מבוגרת שתשמח לחברה. כל אדם בוגר שתוכלו לנהל איתו שיחה מעבר ל"איפה כלב? הנה כלב! איך נובח כלב? האו!". כי יש נחמה בחברה אנושית.

מוזמנות ומוזמנים להתטרף לקהילה שלנו, אפיפית, ואלי תמצאו בה קשרים וירטואליים שיהפכו לחברות בעולם האמיתי. https://www.facebook.com/groups/268213610042419/

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>