beta

כמה פעמים החלפת גן לילד?

איפה מתחיל הפאזל האינסופי הזה של להפוך את החיים של הילדים שלנו לטובים יותר, לכך אין תשובה ברורה? רועי ויינשטיין מציע לכל אחד מאיתנו להתחיל בשאלה "כמה פעמים החלפת גן לילד?"

כמה מסגרות החלפת לילד שלך

מזל טוב!! אתה עולה מטרום חובה לחובה!! צילום: sam levan

אנחנו מתרצים את ההתנהגות של ילדנו במשפט בסגנון "זה שלב, זה יעבור, זה קורה לכולם". אבל אולי זה בכלל לא צריך לקרות מלכתחילה? ילדים בישראל עוברים בין 4 ל 5 מסגרות מגיל 0 עד 6. בית, פעוטון, משפחתון, טרום חובה, גן חובה, כיתה א'. הילד למעשה כל הזמן עסוק בלחכות לטקס מעבר הבא שלו.

החלפת לילד גן?

"טקס מעבר" מבחינת הילד זה לא רק "הרגשות נעימות" זה בעיקר פחד מלאכזב. ההבדלים בין שינוי שהוא תמיד מבורך לטקס מעבר הם עצומים. כמה דוגמאות:
  • בטקס המשמעות שאנחנו יוצקים לתוך ההצלחה של האדם בשלב הבא היא לא פרופורציונלית למשקל האמיתי של הטקס המדובר בחיים שלנו, בעוד המשמעות של שינוי מתחילה ונגמרת ברצון שלנו לבדוק את היכולת שלנו. 
  • בטקס הציפיות מהילד הן לממש אידאה בעוד בשינוי הציפייה היא לחוות.
  • בטקס כולם "יודעים", בשינוי כולם לומדים.
  • בשבטים שונים ברחבי העולם, יש מבחן אחד או שניים בתקופת חיים, בחברה המערבית יש עשרות ביטויים של כניסה לשלב הבא. 
ההתנהלות הזאת היא לא פרודקטיבית.

יש מה לעשות

אז מה אפשר לעשות? לשנות מהותית את תפיסת החינוך. אפשר לדוגמא לפתוח בית ספר בו הילד מתחיל בגיל 4. שם הילד לומד כל שנה גם על השנה הבאה, על איך למקם את הרגשות וההתנהגויות שלו בתוך קבוצה של אנשים. הסביבה לא תהיה זרה לו והוא ייקח חלק בעולם של ה"גדולים", שבמקום להיות מנותק ממנו הוא חי אותו. (לעוד מידע תשאלו).

הגדולים לוקחים על הקטנים אחריות והסביבה הלימודית מונהגת לפי עקרון שאומר שהחלש ביותר בקבוצה הוא הפנים של הקבוצה. לכן הקבוצה, כחלק מפעילויות היום שלה, בזמן מוגדר עושה ימי ספורט, גיבושונים וכד', בתוך הבית ספר לטובת קבלה ועזרה לעולים חדשים, תלמידים מתקשים וכל מי שבעצם צריך.

שוכחים לייצר אנשים

מיותר לציין שגם ההורים עוברים באותה מנהרת חינוך בכדי שיוכלו להתמודד עם עולם המושגים הטיפה שונה. המידע הקוגנטיבי יבוא יותר מהר או פחות מהר אבל יבוא. כמו אנגלית למשל – אם הילד יצטרך אז הוא ילמד. אני לדוג', לא למדתי יום בחיים שלי ובסוף בשנה אחת במסלול אקסטרני השלמתי הכול.

אז לא חבל אז שאנחנו כל כך בלחץ לייצר עובדים ושוכחים לייצר אנשים. אנחנו מפסידים בקרב עם החינוך בכבישים, ברחוב, בהרגשת הביטחון הכללית שלנו, בהתנהלות השילטונית ממסדית ועוד הרבה. זו החלטה קטנה להפסיק להיות מובל ולהתחיל לפתוח את הראש לדרכים חדשות זו החובה שלנו כהורים לדרוש חיים יותר זולים חינוך יותר טוב ואם הממשלה לא תצליח אז נעשה לבד.

One Comment

Join the conversation and post a comment.

  1. טל

    זה טקסט מאוד חשוב ונכון ולא מספיק נמצא מול העיניים של כולנו

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>