beta

מונופול

כשהטילים סוגרים אותך בפנים ולא נותר לך אלא לקלל את השגרה ואת העובדה שהיא שגרתית, אין שום דבר יותר טוב ממונופול. טוב, אולי חוץ משניצלים ועוגיות. אפרת לוי מסדרת לנו את שלושתם בבת אחת ובונה לנו וואחד תאבון.

משחק מונופול

שטחים תמורת שלום?

הלוואי ויכולתי להבטיח לכם רשומה שנונה ומבודחת, אבל איו ולו תא מבודח אחד בכל אברי גופי. בעצם, אני מרגישה כמו תא אחד ענקי בעצמי. מיטוכונדריה מותשת. איך שיר נולד? כמו תינוק. בהתחלה זה כואב ואז מתגלגל החוצה. מדינה תחת מתקפה. אזעקות. הורים מגינים בגופם על ילדיהם. קוסובו. אין לי שום דבר לומר שטרם נאמר. אולפן פתוח, שבעה ימים בשבוע, עשרים וארבע שעות ביממה, עם הפסקות חיוניות לשידורי ריאליטי-טמטמת המונים. כנראה כדי לאפשר לאור הלר לשתוק לרגע. אני בעד שנשסה אותו בחמאס. כניעה תמורת שתיקה מהאולפן. שקט ייענה בשקט. די לדבר. אם אין לכם משהו נבון או מחדש לומר, בלמו פיכם או שדרו שירי שלמה ארצי ברצף. מעולם לא נזקקה מדינה שלמה כל-כך לגל שקט.

שטר ורוד ויפה

מעבר לפחד המשתק, לאלימות ככרסום יסוד הדמוקרטיה ולחרדה מגל טרור שיגרום לפלישת הזומבים מ"מלחמת העולם Z" עם בראד פיט להיראות כמו טירונות בזיקים, עיקר העיסוק שלי מתמצה בהפעלת שלושה ילדים מפוחדים, מתוסכלים, משועממים ומלאים באנרגיה, בתוך דל"ת אמותינו. תודה לאל, שפר עלינו מזלנו. יש לנו ממ"ד, שמשמש בימים כתיקונם בתור החדר של אופיר ולכן מלא בצעצועים בכמות שתאפשר לפתוח מתחרה מקומית לטויס אר אס. אנחנו כבר מתורגלים ופרשתי שם מזרנים בטרם נהגה במחשב של צבאנו המופלא, הלא הוא ברוס וויליס, השם "צוק איתן". אבל אחרי מצור של שבוע, מיציתי את כישורי ג'ולי מספינת האהבה שלי, קפטן סטובינג מבושש לבוא, ותמה יצירתיותי כצוות הווי ובידור. איפה דויד ברוזה כשצריך אותו? יהיה טוב. יהיה טוב, כן. איש נהדר. גיבור. לשמח ילדים במקלטים היא מצווה מאין כמוה.

ולכן אנחנו מעבירים את הימים במשחק מונופול ארוך ומתמשך. אופיר, שצעירה מכדי להבין את חוקי המשחק, נוקטת בלוחמת גרילה ומדי פעם שודדת את כל הבתים מהמשחק, מעיפה את האצבעון, המכונית והקטר מלוח המשחק או פשוט גונבת 500 שקלים פה ושם. כי זה שטר ורוד, והוא יפה. אליאב השתלט על תל אביב ובנה שלושה בתים בדיזנגוף. דריכה בטעות במשבצת שלו משמעותה תשלום מיידי של 1400 שקל. איפה דפני ליף כשצריך אותה?

לא עוד מלחמה

איתי זמם להשתלט על ירושלים. אליאב, בצעד גאוני, השתלט על רחוב בן-יהודה בירושלים, כגוש חוסם. ריב נתגלע סביב סלע המחלוקת: בן יהודה. אליאב יחלק את ירושלים! איתי תובע את איחודה. הוא מוכן לתת לאליאב את כל יתר הרחובות שצבר בחיפה או ברמת גן, רק שייתן לו לאחד את ירושלים. מהר, למצוא צנחנים פוטוגניים לתמונה בכותל! ככל שאיתי מתרגז, אליאב מתבצר בעמדתו. הוא לא ייתן לאיתי להשתלט על כל ירושלים ולבנות בה מלון. אני, טייקון המשחק, שהשתלטתי בתחילתו על המים, החשמל ועל ארבע הרכבות, ועל כן שולטת בתשתיות וצוברת ממון, מיניתי את עצמי לדוד סם.  הצעתי לאליאב 2500 שקל ואת השליטה בטבריה ובאילת. הוא מתבצר בעמדתו. איתי מאיים לפוצץ את המשחק אם לא יתנו לו את בן-יהודה. אליאב יקום מהשולחן אם ימשיכו לסחוט אותו. כל יוזמות השטחים תמורת שלום שלי נכשלות. המונופול כמיקרוקוסמוס. אני מכריזה על הפסקת המשחק עד שנמצא אסטרטגיה אחרת, בטרם יהפוך המשחק למחמת אחים. לא עוד מלחמה, לא עוד שפיכות דמים.

שניצלים

וכבר היינו בתנור, עכשיו על המחבת…

בינתיים, עד שייפתר הסכסוך, צריך להאכיל את תושבי קו העימות. אין כמו שניצל בימים קשים. אפשר לקנות כמויות מראש, להקפיא מייד כשמגיעים הביתה, ולהפשיר כמות לפי הצורך בכל פעם. זה אוכל מנחם ומשביע לכולם, גדולים כקטנים, ותמיד אפשר לקחת אותו איתך ביד כשרצים לממ"ד.

שניצל פשוט וגאוני

השלמות היא בפשטות. אני שונאת שניצלים מתוחכמים, ששמו להם חרדל דיז'ון וטרגון בבלילה, ומצופים בפירורי קינואה שנקלו על-ידי דולפינה אטלנטית. שניצל, ביצה ופירורי לחם עם שומשום. זהו. הכי טעים שיש.

מכינים מראש שלוש קערות שטוחות ורחבות. באחת שמים שני חלבוני ביצה (תיכף תבינו לאן הולך החלמון), בשניה מאה גרם שומשום ומאתיים גרם פירורי לחם מוזהבים (חפשו אריזות של 800 גרם של הנמל, מיה או הררית. עולים ארבעה שקלים, פחות משקית פיצית אחת של "סוגת") ובשלישית שמים את השניצלים לפני הטיגון, מקפצה למחבת, אם תרצו.

מחממים שמן חצי-עמוק במחבת גדולה שתכיל ארבעה שניצלים בכל נגלה ומכינים צלחת עם נייר סופג.

טובלים את השניצלים בביצה ביד שמאל ומשטחים אותם בפירורים ביד ימין. ככה לא תיווצר לכם יד בצקית. הטריק הוא לנער היטב את עודפי הביצה, ולשטח חזק את השניצלים בקערה כך שיצופו מכל הכיוונים. מעבירים לקערת ההכנה.

בכל פעם מטגנים ארבעה שניצלים והופכים מצד לצד כל הזמן, כך שייצלו באופן אחיד. מוציאים לנייר הסופג ומשאירים את התרווד ביד כדי

שניצלים מוכנים

תרווד בהיכון!

לחבוט בשובבים שמנסים לגנוב שניצלים מהקערה בטרם יגיעו לשולחן.

אפיפית לסיום:

כשאתם שבעים, אפשר להעסיק את הילדים ולהרוויח עוגיות נהדרות לקפה של אחר הצהריים. אם כבר נצורים, להרגיש כמו בלובי של מלון מונופול בטבריה.

מערבבים בקערה 150 גרם חמאה קרה עם חבילה קטנה של קמח תופח (350 גרם),  שני חלמונים (זוכרים ששמרנו מהשניצל?), שתי שקיות סוכר וניל וחצי שקית אבקת סוכר (50 גרם). בלי לחכות ובלי להשתהות: מחלקים את הבצק בסכין חד לפי מספר הילדים ומרדדים

עוגיות סטאר וורס

מיי דה פורס בי וויט יו…

לכל ילד חלק משלו על נייר אפיה. נותנים להם חותכני עוגיות מעניינים (מלחמת הכוכבים ואנגרי בירדס באדיבות אליאקספרס ואפרת גורן שאיתרה אותם), ומעבירים בעדינות את הצורות על גבי נייר אפיה. מפזרים מעט סוכר מעל כל עוגיה עם כפית. אופים רבע שעה ב-170 מעלות, ומשגיחים היטב כדי שהחמאה לא תישרף. שומרים בכלי אטום חמישה ימים או עד שסכסוך הגבולות ייפתר.

עוד נדע ימים טובים מאלה, עוד נדע ימים טובים פי אלף שורשינו יעמיקו סלע, כמו ארזים בהר.

יחד

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>