beta

מטרפדים חופשת אבהות

לפני מספר חודשים התבשרנו כי חברת הכנסת תמר זנדברג מסיעת מרץ הגישה הצעת חוק, שהתחיל בזמנו מי שהיום שר השיכון אורי אריאל, הקוראת לייסודה של חופשת אבהות בת 8 ימים עבור אבות טריים שזה עתה נולד להם ילד. קשה לתאר את השמחה שחשתי באותם ימים. אולי לא קשה, אפשר להשוות אותם להלם שחוויתי לפני יומיים, כשגיליתי שלמעשה, אותה הצעת חוק בדרך לפגוש את הקרשים.

הצעת החוק המדוברת ניסתה למצוא את הכיוון הנכון, הדרך הנכונה, לייצר את החופשה החשובה כל כך עבור המשפחות בכלל והאבות בכלל. חופשה שמטרתה הן אפשור מנוחה לאם התשושה, אך בעיקר אפשור פיתוח האבהות הטרייה, ההקשרות לרך הנולד ולימוד הנהלים הטכניים הקשורים בטיפולו על ידי אביו. בניסיון להלך בין קליפות הביצים הכלכליות הללו, מצא בזמנו ח"כ אורי אריאל את הפשרה הבאה – 3 ימים יגיעו ממניין ימי החופשה של העובד ו-5 ימים נוספים יגיעו ממניין ימי המחלה שלו. משמעות הסידור היא שמצד אחד, אין משמעות תקציבית לעניין, כי המדינה לא צריכה לשים שקל, אבל מאידך, המעסיק נאלץ לשלם על 5 ימי מחלה (שהם למעשה פחות מ-3 ימי עבודה בשכר).

החוק אושר בועדה לענייני חקיקה, משמעות הדבר, כך למדתי, כי סעיפי החוק מקובלים על המשרדים השונים (מה שרלוונטי כאן במיוחד הוא אישורו של משרד האוצר, שאומר שלמדינה לא יהיו הוצאות מעבר לתקציב בגלל החוק). לא רק זאת, אף שעבר קריאה ראשונה בכנסת. וכל הארץ שמחה וצהלה.

מה שלא ידעתי ואני מניח שגם רבים מכם, הוא שבין הקריאות מטיילת לה הצעת החוק ויוצרתו בין ועדות הכנסת השונות בניסיון לבחון סעיפים שונים ואת תקינותם מזוויות שונות. בועדות האלו מצביעים חה"כ המאכלסים אותן באם ניסוח החוק כפי שהוא מקובל עליהם או שיש להכניס בו שינויים. ואכן כך היה. כלומר, כך היה עד שנפל החוק בפתחה של ועדת הרווחה בניצוחו של ח"כ חיים כץ מרשימת הליכוד-ביתנו.

טורפדו

חיים ומיקי שולחים טיל של רווחה לאבות ישראל. איך נתמודד עם כל הטוב הזה?

בדר"כ, תפקידה של ועדת הרווחה הוא לדאוג לרווחה. הייתם חושבים שזה בדיוק מה שהצעת החוק הזו מנסה לעשות ועל כן, למה לה להתקע בדיוק שם? שאלה טובה. למרות שאושרה הצעת החוק בועדה לענייני חקיקה ובדיונים קודמים על ידי הגופים בהם היא נוגעת, סירב ח"כ כץ להצביע בעניינה ובכך בעצם מנע את התקדמותה.

טיעונו של כץ הוא שעל זנדברג לשוב לועדה עם אישור מהתאגדות התעשיינים. זנדברג ניסתה לטעון, ללא הואיל, שגם בנושא עובדי הקבלן וגם בנושא שכר המינימום, אף אחד לא שאל את התעשיינים. שחובתה של המדינה היא לדאוג לכלל אזרחיה, לשכירים ולמעסיקים כאחד. שהצעת החוק הנוכחית, כפי שעברה את הועדה לענייני חקיקה היא הצעה מידתית שכבר עברה את הארכאות השונות. לשווא.

גם החיפוש שלנו העלה כי בהזדמנויות שונות באותו נושא, לא טרח כץ לברר מה דעתם של התעשיינים. כך למשל בנושא הרחבת ימי המחלה להורים בעלי ילד עם מוגבלויות, אישרה הועדה פה אחד 52 שעות (מעל 6 ימים) מחלה נוספות ללא היסוס. גם בנושא הוספת ימי מחלה לטיפול בהורים אישרה הועדה פה אחד הוספת ימי מחלה. אם לא די באלו, בנושא שאולי יכביד ביותר על המעסיק מכל אלו שנידונו כאן, אישרה הועדה שתי תקופות של טיפולי פוריות פר מעסיק. באף אחד מהמקרים, לא נשלח יוזם החוק לכרכר בפניהם של התעשיינים בתקווה שיזרקו לו מספר פירורי מחלה. כמובן שכל הנושאים הללו חשובים מאין כמוהם. אבהות ככל הנראה, חשובה פחות.

לא נשאר אלא לתמוה, מדוע סבר כץ שדווקא כשמדובר באבות יש להשיג את הסכמתו של אותו גוף, אשר מיותר לציין שמתוקף הגדרתו מונע על ידי כסף. ומאידך, אולי תמיהה אחת נוספת, עד מתי ימשיכו אותם אבות מבוגרים, בני הדור הקודם, לתקוע מקלות בגלגליה של האבהות החדשה, המתפרצת ולשים אותה משנית לכסף, לעבודה ובעצם לכל דבר אחר?

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>