beta

קוראים לי רועי

קוראים לי רועי…

כרגע אני גר (פחות או יותר) בהולנד מזה 4.5 שנים יחד עם גרושתי (פוסט בפני עצמו) ויש לנו שלוש בנות, אריאל (10.5) , זואי (8.5) ורפאל (6.5), שלוש מורות חסרות רחמים בכל הקשור למדעי ההורות.

קוראים לי רועיהילדה הראשונה אריאל נולדה בבלגיה, גידלנו אותה בלי משפחה מסביב בלי מנטליות מוכרת, בלי חברים, בלי בייביסיטר והניסיון שלנו להשתמש בספרות על הנושא בארבע שפות שונות מארבע תרבויות שונות גרם לנו מהר מאד לסגור את הספרים לשמוע מה יש לכל תרבות להגיד בנושא.. וכאן רק התחיל האתגר… בגלל השוני המוחלט באופי שלנו (הוא וואחש מלוד והיא סנובית אירופאית ), ובגלל חוסר במסגרות מוכרות ו/או מסגרת ששנינו הסכמנו עליה, היינו חייבים להקשיב מה ההתנהגות של הילד אומרת עלינו ועל הבחירות שלנו.. אחרי שתי ילדות ושלוש מדינות ההשפעה החברתית על ההורות הייתה עוברת כזה ניטור לפני שהיא נוגעת בניהול משפחה שכבר היה מאוד קשה לקרוא לה השפעה

אחרי עקרות בית של קצת יותר מ 4 שנים מצידי ועוד מדינה לטובת הקריירה של האמא, גם נעלם לי ההבדל בין אבא לאמא..

ואז בעיקבות הגירושים שמישמשו באופק בחרתי להגשים חלום.. לעבוד בים… כיום אני מנופאי, מכונאי וקצין הנחתת מסוקים על אסדות יצור נפט וגז בים הצפוני בעיקר בהולנד דנמרק וסקוטלנד, שבועיים בים ושבועיים בחופש מוחלט, שבועיים של משפחתיות מוחלטת ושבועיים לחשוב על מה שעשית.. והעובדה הזו הכניסה לי אפילו יותר סדר בדברים…

העבודה שלי היא אינטנסיבית לגוף היא מתחילה באוטובוס ואז לרכבת משם למטוס ואז למסוק ולפעמים מקנחים באניה.. כלי עבודה כבדים, מנופים מפלצתיים, שעות לא שעות וזה רק על קצה המזלג. האינטנסיביות לגוף היא כמעט תמיד מבורכת ופשוטה… צריך לעשות את זה את זה ואת זה…. ואתה עושה… אבל בשותפויות בין לאומיות כמו בשותפויות בין לאומיות.. הרובד המנטאלי זה הקושי האמיתי… אני אתן לכם לשפוט..

לעבוד בים הצפוני ,בחלק ההולנדי, על אסדה אמריקאית, שמושכרת לחברה צרפתית איראנית ,שכפופה לאנשי בטיחות גרמנים שמייעצים למנהלים דנים, איך לעבוד בצורה בטוחה ,דורש ממני ישראלי מנופאי לבנות תוכנית עבודה שכולל עשרות הרמות של מכולות וצינורות במשקל הזוי בשביל צוות הקמת הפיגומים וצביעה החצי ליטוואני חצי פולני את התוכנית אני בונה עם נציג החברה האיראני ומומחה קידוח סורי שאמורים לגמור את הפרויקט בשביל הגיאולוגים ההונגרים והרומנים.. וכל זה לפני שהאוניה הנורבגית מגיעה עם הצוות האנגלי והקפטן הסקוטי לפרוק סחורה שהם העמיסו בבלגיה… תוסיפו על זה חורף של מינוס עשר רוחות של 70 קמש ודד ליין הזוי… או קיץ של 50 מעלות (להיות על גוש מתכת שהשמש זורחת זה לא נעים)… זה דורש המון… ובעיקר הבנה קבלה וסבלנות למקום שממנו כל אחד מגיע..

בים כל סימן לאיבוד שליטה דיינו הרמת קול הרמת יד הערות משפילות ציניות מתמשכת וכדומה תעלה לך את מקום עבודתך…. להיות או לחדול… ולכן כל הדעות שנדחפות ללא הסבר ,ללא שליטה ובדרך כלל בלי לשים לב לחינוך הילדים על כל צדדיו… מתפוגגות כולם כולל הילדים שלי נהיו בני אדם…

עובדה שנורא תורמת להמשך המערכת היחסים המופלאה ביני לבין הילדות שלי שהתחילה עוד בבטן של אמא שלהן..

אז מי אני..?

אני כמו כולם…

תוצר של ההחלטות שלי.

One Comment

Join the conversation and post a comment.

  1. gg

    Beautiful ans sensitive

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>