beta

9 טיפים בנושא חשבון הפייסבוק של הילד

פייסבוק, תודו שזו סוגייה לא פשוטה.

מצד אחד עומד החופש של הילד לעולם חברתי פתוח כמו של חבריו. מצד שני עומדת הרשת החשוכה והמאיימת, שבינינו, גם אנחנו חשופים לפגיעות דרכה לעיתים קרובות (אך לילדים עדיין אין את הכלים להתמודד עם אלו).

 אז מה עושים?

במהלך הזמן בעבודה עם ילדים בגילאים שונים נתקלתי בשיטות שונות ועמדות שונות בהן משתמשים הורים. גיבשתי גם כמה משל עצמי. את הטיפים האלו אגיש לכם עכשיו לשיקולכם ולבחירתכם:

  1. עמדה ראשונה: לא פותחים לילד מתחת לגיל 13 חשבון פייסבוק. למה 13? זה מה שהחליטו מארק זאקרברג וחבריו. כל ילד מתחת לגיל זה שיגיש את גילו האמיתי לא יוכל לפתוח חשבון, פשוט כי המערכת לא תאפשר לו.
  1. עמדה שניה: פותחים לילד חשבון (כמובן שנצטרך לשקר בטופס ההרשמה בסעיף של גיל) ושיעשה מה שהוא רוצה בו, אנחנו סומכים עליו.
  1. עמדה שלישית: פותחים חשבון מפוקח ע"י ההורים. לפחות עד גיל מסויים.

מקום המפגש החדש

אם בחרתם בעמדה הראשונה או השנייה, חבל שתמשיכו לקרוא הלאה. הרי אין לכם צורך בטיפים אלו בין כה וכה. אני חייב לומר שעל פי דעתי האישית העמדה השלישית היא האחראית ביותר. מצד אחד שומרת על מעמדו החברתי של הילד ומצד שני שומרת על ביטחונו.

הפייסבוק של הילד

לא צחוק. אף פעם אי אפשר לדעת מי בצד השני של האוואטר.

בסופו של דבר חשוב להכיר בכך שהפייסבוק הוא הגן הציבורי, מגרש הכדורסל\גל של הדור הזה. שם הם מתקשרים ושם מתבצעות הרבה מאוד מהאינטרקציות החברתיות של הילדים בני גילם. הפייסבוק לא המציא את המונח אונס וגם לא את המונח חרם. הם היו קיימים כבר קודם, הדבר היחיד שהשתנה היא המסגרת. לא לאפשר לילד לגלוש כלל בעידן של היום, שקול ללא לאפשר לו לצאת מהבית בעידן הטרום-אינטרנט. לא כדאי להגיע לשם. יחד עם זאת, בדיוק כמו שפיתחו שיטות לשמור על הילדים באותם זמנים, היום יש לפתח שיטות חדשות -

9 טיפים להתמודדות עם הפייסבוק של הילד

טיפ 1: תהיו חברים (בפייסבוק כלומר) של הילדים שלכם. התנו בכך את פתיחת החשבון. חברות עם הילדים תאפשר לכם חשיפה מקסימלית למידע בחשבון של הילד. למעשה תוכלו לראות הכל פרט להודעות אישיות. אם תהיו מחוברים ברגע הנכון תוכלו לראות גם את הצ'אט שהוא משתתף בו. מניסיוני, ילדים לרוב אינם דיסקרטים והרבה אזהרות חשובות יכולות להמצא ממש על הקיר שלהם. 

טיפ 2: היו חברים של החברים שלהם. נתקלתי בהורים שהתנו אישור של כל חבר בכך שיהיו חברים שלו גם הם. מהלך נבון והגיוני שכן כך ניתן לקבל חשיפה מקסימלית גם לחשבונו של החבר (מאוד קל לנטר את העניין אם זוכרים כמה חברים יש לילד ובודקים את הנתון מידי פעם).

טיפ 3: צרו דיאלוג עם 'חברים' שאתם לא מכירים באופן אישי (מהמציאות ז"א). בחנו את הביטויים שהם משתמשים בהם ונסו להבין האם אכן מדובר בילד ולא חס וחלילה במבוגר שמתחזה.

טיפ 4: קבלו מהילד את הסיסמא לחשבונו. מיותר בעיניי אבל לשיקולכם. ילד שיודע שיש להורה סיסמא (שמאפשרת הצצה גם בתיבת ההודעות האישיות) פשוט ידאג למחוק את המידע שלא ירצה שתראו. בנוסף לחוסר היעילות של המהלך, יש כאן גם פגיעה חמורה באמון. שוב – לשיקולכם.

 טיפ 5: אספו את שמות המסך של ילדי השכבה. למה? כמו שכבר אמרתי, לרוב, הילדים אינם מאוד דיסקרטים ומנופפים בדיונים שלהם ובקבוצות שלהם על פני כל הקירות באזור. בדר"כ, אלא אם ההורה מודע ופעיל, גם הגדרות האבטחה של החשבונות שלהם פרוצים לחלוטין ומידע חשוב על הילד שלכם יכול להמצא שם (כמו במקרה ההתאבדות האחרון). אני לא חושב שצריך להיות אובססיבי בעניין, אבל הצצה פעם ב.. לא רק שלא תהרוג אף אחד, גם לא תוודע לאף אחד.

טיפ 6: טפלו בהגדרות האבטחה של הילד שלכם. אשרו רק לחברים שלו לראות את החשבון שלו (ואם, כמו שאמרנו, אלה מוכרים, אז אין סכנה חיצונית).

טיפ 7: לא להעלות תמונות בחשבון של הילד. בכלל, אני חושב שצריכות להיות כמה שפחות תמונות של ילדים (במיוחד הפרטיים שלנו) ברשת. הסיבה לכך היא בעיקר כדי שלא יעשה בהן שימוש לא נאות ע"י מיני אנשים שלא היינו רוצים שיתקרבו לילדים שלנו. כמו כן, פרופיל עם תמונה מגדיל את הסיכויים לפנייה אל הילד ע"י אנשים שאינם מצויים עם חוג החברים שלו. אז מה תהיה תמונת הפרופיל שלו? הסמל של הפועל אולי? מכונית מגניבה? יכול להיות כל מה שעושה את זה לילד, רק לא התמונה שלו.

טיפ 8: לפייסבוק וכל פעילות ברשת – שימו את המחשב בסלון או בכל אזור ציבורי אחר בבית. אם תתקלו בהסתרות מסך כאלו או אחרות תדעו שמשהו קורה.

 טיפ 9: תעשו גוגל לשם של הילד מידי פעם. גוגל מאנדקס (כלומר מספק תוצאות) גם את פייסבוק וגם פורומים שונים. התוצאות לא תמיד מבריקות, אבל שווה לנסות, מי יודע, אולי תגלו משהו חשוב.

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>